יש מקומות שמרשימים בזכות הגודל שלהם, ויש מקומות שפשוט לא דומים לשום דבר שאנחנו מכירים. הרי הגעש הבוציים באזרבייג'ן, הנמצאים באזור גובוסטאן ולא הרחק מבאקו, שייכים בהחלט לקבוצה השנייה.
כבר בדרך מרגישים שמשהו משתנה. באקו המודרנית נשארת מאחור, הצבעים הופכים לאפורים ולחומים והנסיעה מובילה אל מרחב חשוף ושקט. בתוך הנוף הזה מופיעות גבעות קטנות ומשונות, ובראשן לועות שמהם עולה בוץ מבעבע.
רגע ראשון במקום״לרגע נדמה שהגענו לכוכב אחר.״
הר געש – אבל בלי לבה
למרות השם, אלה אינם הרי געש מהסוג שאנחנו מדמיינים כשאנחנו חושבים על אש, עשן ולבה רותחת. כאן, גזים הנמצאים מתחת לפני הקרקע דוחפים כלפי מעלה מים, חרסית וחומרים נוספים, וכך נוצרים לועות קטנים המלאים בבוץ סמיך.
הקולות הם חלק בלתי נפרד מהחוויה: בעבוע שקט, נשיפה קצרה ולעיתים בועה גדולה שמתנפחת ומתפוצצת. הכול מתרחש בתוך נוף כמעט נטול צמחייה, ולכן המקום מרגיש מסתורי אפילו יותר.
אזרבייג'ן היא אחד האזורים בעלי הריכוז הגבוה ביותר של הרי געש בוציים בעולם. מקורות שונים מונים בין כ־220 לכ־350 הרי געש בוציים שתועדו במדינה, ביבשה וגם באזור הים הכספי.
הזווית האישית שלי כמדריך״מבחינתי, הרי הגעש הבוציים הם דוגמה מצוינת לכך שאתר לא צריך להיות גדול או מפואר כדי להיות מיוחד. בפעם הראשונה שמגיעים למקום יש רגע של תהייה: זה הכול? ואז מתקרבים, שומעים את הבעבוע, רואים את האדמה נושמת ומבינים את הקסם.״
אני אוהב במיוחד לעמוד כאן עם המטיילים, לעצור לרגע את ההסברים ופשוט לתת למקום לעבוד. בתוך כמה דקות כולם מתחילים להתקרב, לצלם, להקשיב ולחפש את הבועה הבאה. אלה בדיוק המקומות שהופכים טיול לחוויה – מקום שלא רק רואים, אלא גם מרגישים.
דווקא הדברים הקטנים הופכים את המקום למיוחד
מי שמגיע לכאן ומצפה להר ענק עלול להיות מופתע. הקסם של המקום אינו בגובה, אלא בפרטים הקטנים: בועה העולה מתוך הבוץ, ערוץ זעיר שנוצר במדרון והצבעים המשתנים בין אפור, חום וכסף.
כדאי לעצור ולתת לעיניים להתרגל. רק אז מבחינים שכל גבעה מתנהגת מעט אחרת: אחת מבעבעת ברציפות, אחרת שקטה לחלוטין, ובשלישית הבוץ גולש לאט מן הלוע ומשאיר אחריו שכבות וסדקים.
הרי הגעש הבוציים וגובוסטאן
את הביקור בהרי הגעש הבוציים נהוג לשלב עם שמורת גובוסטאן, המפורסמת בזכות אלפי ציורי הסלע הקדומים שנמצאו בה. זהו שילוב מרתק: בגובוסטאן פוגשים את סיפורם של בני האדם שחיו באזור לפני אלפי שנים, ומעט אחר כך עומדים מול תופעת טבע שמזכירה לנו שגם האדמה שמתחת לרגליים עדיין חיה ונעה.
הדרך אל חלק מהאתרים עוברת בשטח פתוח ולעיתים אינה סלולה. לאחר גשם היא עלולה להיות בוצית יותר, אבל גם הדרך היא חלק מהחוויה: עוזבים לכמה שעות את הרחובות המטופחים של באקו ויוצאים לפגוש צד אחר, פראי ולא צפוי, של אזרבייג'ן.
האם כדאי לבקר בהרי הגעש הבוציים?
כן – במיוחד אם אתם כבר מתכננים יום טיול לגובוסטאן. זה אינו אתר שמקדישים לו יום שלם, אלא תחנה מיוחדת שמוסיפה למסלול משהו שונה לחלוטין.
אולי זה הנוף השומם והשקט, אולי הבעבוע המוזר ואולי פשוט העובדה שלא בכל יום רואים את האדמה נושמת. זה מסוג המקומות שאפשר לתאר במילים – אבל מבינים באמת רק כשעומדים שם.
מידע, מקורות ורישיונות
המידע נבדק מול אתר התיירות הרשמי של אזרבייג'ן ומול NASA Earth Observatory. התמונות נבחרו מ־Wikimedia Commons: Zigływidły ו־Bernard Gagnon ברישיון CC BY 4.0; Prof. Mortel ברישיון CC BY 2.0. התמונות הותאמו לתצוגה באתר.
בחרו את המסלול המתאים לכם
מסלול באקו והסביבה – 5 ימים ←המסלול המקיף באזרבייג׳ן – 8 ימים ←
© 2026 SNAK – שמוליק. כל הזכויות שמורות בתוכן המקורי, בטקסטים ובעריכה. זכויות בחומרי צד שלישי שמורות לבעליהן.